ברוך הבא- הפרק הוקלט לפני חודשיים אבל בגלל החיים והמלחמות לא הוצאתי אותו עדיין. למרות זאת, הוא רלוונטי מתמיד ואשמח שתקחו ממנו מה שתוכלו. תאריך הקלטה: 4 לפברואר 2026 משתתפים: יונית צור, מנהלת שותפיות ופרוייקטים אסטרטגיים, גראווינג איי אל יובל תמר הפלר, רכזת מחקר אגרו וולטאי, פרויקט אנזו מרכז השל לקיימות בני רגיל, מנהל תחום אנרגיה התנועה הקיבוצית דניאל ברון, יוצר ומנחה הפודקאסט חקלאים בישראל לא מפסידים כסף, הם נלחמים על הישרדות. מזג אוויר קיצוני כבר מוחק להם מאות מיליוני שקלים כל שנה. באירופה הנזקים מאקלים כבר מזמן חצו את קו עשרות מיליארדי היורו בשנה. ובארה״ב זה כבר לא אירועים בודדים, אלא מאות מיליארדי דולרים שנשרפו בעשורים האחרונים. וזה לא מתחיל בערים, זה מתחיל בשדות. החקלאות היא הראשונה להיפגע והאחרונה להתאושש. עכשיו קורה משהו אחר. פתאום צצה טכנולוגיה שלא רק מגינה על היבול, אלא גם מייצרת חשמל, מכניסה כסף נוסף לחקלאים, ושומרת על הקרקע חיה. זה לא חזון עתידני. זה כבר כאן. אגרו וולטאי. והשאלה היא לא אם זה יקרה, אלא מי יזוז ראשון. בפרק הזה מארח דניאל ברון את יונית צור, יובל תמר הפלר, ובני רגיל. הם חושפים איך ישראל יכולה להגיע לעשרות אחוזי אנרגיה מתחדשת עד 2040 תוך שמירה על החקלאות - דרך דו-שימוש מבריק של פאנלים סולאריים וגידולים באותו שטח. נדבר על הפורום הישראלי שהושק ביוני 2025, פריצת הדרך הרגולטורית של מסלול ההיתר, והמחקרים המרתקים שמוכיחים שאפשר לגדל כרמים ומטעים מתחת לפאנלים. ישראל ניצבת בפני דילמה קריטית: עצמאות אנרגטית מול ביטחון מזון מול שמירת שטחים פתוחים - כולם מתחרים על אותו משאב מוגבל. אגרו-וולטאי הוא המעבר מ"או-או-או" ל"גם-וגם-וגם", אבל בשביל שזה יצליח צריך חוכמה רגולטורית, אומץ יזמי ושיתוף פעולה רב-מגזרי. הפרק הזה חושף את האתגרים, ההזדמנויות והמהלכים שקורים עכשיו על הקרקע - ומזמין אתכם להצטרף לגל הגדול הזה. צרו קשר הפורום הישראלי לאגרו וולטאי הוקם במסגרת יוזמה משותפת של משרד החקלאות וביטחון המזון, קרן פאי, יד הנדיב, ג׳יי סי טי, מרכז השל לקיימות - אנזו, המכון הישראלי לחדשנות ־גרואווניג אי אל, כחלק ממהלך אסטרטגי לקידום תחום האגרו וולטאי בישראל. חברי הצוות המוביל של הפורום- ערן אטינגר, ד״ר תניב רופא, יונית צור, דנה קידר, יובל תמר הפלר, אלון סגל ומצדה דרורי. yonitt@israelinnovation.org.il דניאל ברון - אלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל Email: connect.uptous@gmail.com Energycom - קהילת החדשנות האנרגטית הישראלית https://energycom.org.il/ Energy Tech Academia - בית ספר לחדשנות אנרגטית https://morning-sale.page/Micro-grid-Israel לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/
Audio and video play straight from the show's own hosting. PodSubs stores and serves no media.
Chapters
פודקאסט הקיימות של ישראל
הכירו את המומחים
אגרו-בולטאי בישראל
ההיסטוריה של אגרו-בולטאי
פורום אגרו-ולטאי
אתגרים והזדמנויות
רגולציה וחקלאות
שימור שטחים פתוחים
פיילוטים והתקדמויות
מרכז ידע אגרו-ולטאי
אקטואסיסטם ואנרגיה
גידולים מתאימים בישראל
מסלול היתיר ואפשורויות
קריאה לפעולה
סיכום והזמנה למסע
Transcript
From the show. Tap a time to play from there.
אלטרנטיבה פודקאסט הקיימות של ישראל כאן דניאל ברון מערך את האנשים שיעצבו לנו את העתיד, קדימה, בואו נביא את זה אולטניטיבה, אז יאללה. ושלום רב אלטרנטיביות ואלטרנטיבים פודקאסט הקיימות של ישראל אני דניאל ברון ואיתי שתי עורכות מה זה? נכבדות וחברות וכיף ענק שהן כאן איתי בפודקאסט שלום יונית ויובתי שלום דניאל אז
תנו לי להציג אתכם בצורה מסודרת עכשיו שאחרי ששוחחנו פה מלפני, אבל צריך לעשות את זה בצורה מכובדת. יאופתי אמרה שזו כמו שיחת סלון תהיה בשביל המאזינים. אני מקווה כי שיחות סלון זה יותר מעניין מפודקאסט הרבה פעמים. אז איתי כאן מצד שמאל למעלה יוניצמור, מנהלת שותפיות ופרויקטים אסטרטגיים בגרואינג אייל ומובילה את פעילות הפורום הישראלי האגרו-ולטאי בישראל יחת עם יובל תמר וצוות אנזו. וזה מוביל אותנו לאהובל תמר הפלר, שהיא מתכנן את ערים ורכזת מחקר אגרוולטאי בפרויקט
אנזו של מרכז השל לקיימות. עכשיו גילוי נעות אני את כל כמעט כל הפעילות האקטיביסטית בנושא הקלים שלי התחלתי עם שותף והיינו עובדים ומקדמים תכנים של השל, ותמיד תמיד היה לנו מקום חם בלב למרכז השל, וגם עשינו איתן פרק אם עוד שרוני הייתה מנכלית משותפת עם תמרה, אז מי שרוצה יכול לחזור לאז וגם להאזין לפרק הזה, אבל אנחנו עכשיו פרק שונה לגמרי על אגרו-בולטאיי, כי זה משהו מאוד משמעותי כרגע שמתרחש בישראל.
ולכן יונית לדעתי הציעה שנעשה על זה פרק, נכון? אפשר לתת לך פה את... הייתי אומרת דחפה את זה, קפתה את זה. אז יונית קפתה לנו לעשות את הפודקאסט הזה, ואני שמח שהוא פה, אבל כמו שאני עושה בכל הפרקים, בוא נתחיל עם עובדה שומטת לסת שמאזינה תיקח איתה מהפודקאסט ותספר בערוכת ערב לחברות שלה. יאובתי. אז דניאל, הידעת שביחוד האירופי החקלאים מאבדים כ-28.3 מיליארד אורו בשנה בגלל אירועי קיצון של
מזג אוויר הידעת שבארה ארצות הברית נוספו למעלה ממאה ושמונה עשרה מיליארד דולר של תשלומי ביטוח לחקלאים בעשרים השנים האחרונות. ואם אנחנו מדברים על ישראל בישראל נלשם בשנת אלפיים עשרים מחמש סי שלמעלה מ-450 מיליון שקלים בתשלומי פיצועים לחקלאים על פי קנת, על נזכם מזג אוויר. עכשיו הנתונים האלה הם מרעידים ובעיקר הם מצביעים על כך שמשהו חיים להשתנות.
למה זה קורה? בגלל שינויי אקלים? בגלל נזכם מזג אוויר אני מזכירה לך סופת קורל שהייתן לנו השנה בחורף האחרון בישראל. הסופה הזאת הביאה את הכרה מאוד מאוד משמעותית ורוב הכספים מתוך 450 מיליון שקלים האלה של פיצועים בעצם הנזקים נגרמו בגלל אותה כרה זה היה בעיקר באזור המרכז ואזור הצפון כן, כן. ואנחנו באמת בישראל, זאת אומרת אנחנו מקרה פרטי אבל הנתונים האלה בעצם רואים שאנחנו
חלק מסטנדרט בינלאומי שקורה כרגע בכל העולם, ובאמת משהו חיים להשתנו ואיך אנחנו אומרים בישראל אנחנו מצוינים להתכונן לבעיות האתמול אבל מהם מתגרי המחר החום שאנחנו מרגישים בקיצים האחרונים והכרות, אותן קרות בחור עף כנראה הולכים להיות הנורמה בכל חברי הארץ ובאמת הנורמה בשנים הקרובות כן אני חושב שמי שמאזין לפודקאסט הזה הוא גם חושב את מה שאת אומרת והוא לא מתנגד לקביעה הזאת.
יונית, אמרת שגם יש לך איזה משהו מעניין בנושא... אז אני חושבת שאני פחות אשמוט לסטות, אבל אני בגלגול המקדים שלי בחיים וגם בתחומי העניין שלי מאוד חובבת היסטוריה וקונטקסט גיאופוליטי. אז אני חושבת שכשאנחנו מדברים על אגרו-בולטאי וזה ככה קובע, מדעי הרוח שלי ישר מפעיל את האוזניות שלו ומחפש להבין מי הקים, מתי הוא הקים, למה בכלל חשבו על הנושא הזה של דו-שימושיות. אז א', לא מפתיע שזה היה גרמני יקה, שאגב חשב על פתרונות הבעיות של העתיד וחשב מראש.
אנחנו מדברים על לפני 50 שנה בתחילת שנות ה-80 על פתרון של דו-שימושיות. וזה בעצם קורה לא בריק, זה קורה על רקע משברי הנפט של שנות ה-70 ובעצם הצורך של מדינות העולם להבין שצריך לחפש מקורות אנרגיה אלטרנטיביים כשבעצם באותה נשימה אנחנו גם רואים אולי תחילה של מודעות סביב משברי אקלים או המינוח הזה של משבר אקלים עדיין לא נתמה ושאני מעלה אבל מתחילים להבין שמשאבי הטבע מצומצמים שאנחנו
בעצם עם קרקע שהיא משאה במוגבל ושמערכות המזון והאנרגיה הולכות להתחרות בעצם על אותו שטח ולכן אני חושבת שזה מבריק, שכבר בשנות ה-80. שני חוקרים גרמנים מתחילים להבין או לזהות את הפער שוק הזה, את החסמה הולך ומתקרם, ומתחילים לחשוב על איך אפשר לחבר בין שתי התעשיות האלה. אגב, אני מסתכלת על המצב שלנו היום והנפט שוב עולה לכותרות, ושוב אנחנו באותה סירה,
ככה שנראה שלא התקדמנו יותר מדי, לפחות הטכנולוגיה איתנו, אבל אני חושבת שכשאנחנו מדברים על אגרוולטאיז, זה חשוב שגם נזכור את הקונטקסט הזה. רגע, הם חשבו על אגרובולטאי בתור הפתרון של דו-שימוש או על דו-שימוש באופן כללי? אז אני חושבת שבעצם שנות ה-80 זה תקופה שהמחקר מתחיל להבשיל בכל מה שקישור לאנרגיה סולארית. אז כבר אפשר היה להוציא את זה מהמעבדה על השטח. ואז הם מתחילים לתפוס את הקונצפט של עיבוד שטח הכלאי ושמירה למקורות אנרגיה מקבילים.
וככה זה בעצם מתחיל ברמת, אנחנו אומרים את זה יזמים טכנולוגיים, ברמת ה-Ideation. זה 1981, אם אנחנו על המספר יוצא, המחקר הראשון שבאמת עושה את כל ברכה לי המילה, את הרעש והיום אנחנו ב-26 ואנחנו עדיין, בשלב R&D, בשלב מחקר ומנסים, אבל בהחלט נראה... מנסים להגשים את הרעש. לגמרי. אז תודה, זה מאוד מעניין. באמת אני גם לא ידעתי את זה. יובטי רציתי להבין מה, למה קבענו את הפודקאסט הזה?
למה הוקם פורום אגרו-ולטאי? מה קורה עכשיו בישראל בתור מומחית האגרו שלנו לפרק הזה ובכלל מומחית ישראלית לתחום? תסבירי לנו מה קורה. אז כמו שאני התאמפה, כבר עוד בשנות השמונים הבינו שיש צורך להסתכל ולתכנן את ההמשך גם בנושא אנרגיות מתחדשות וגם לכיוון עדיין שימוש. אבל אני אגיד שאז עוד הם באמת היו רחוקים מלהבין את הכול התחיל, אבל יכול להיות שהם לא הבינו כמה המשג האגרוב הולך להיות שנוי במחלוקת וכמה מורכב וקשה הוא ליישום.
אבל כמו שאמרנו מקודם, מחקלאות כמו שאנחנו מכירים אותה היום, לא תוכל להחזיק מעמד אם לא נתכונן. שנייה, בשלושה בולטים קצרים, למה היא לא תוכל להחזיק מעמד? אבל קצרים כי... היא לא תוכל להחזיק מעמד גם בגלל פיגעי מזג אוויר. אוקיי. יש לנו, יש את צוות אומרת, יש את צוות מתוך אנזה אומרת, שהבננות בעמק ישראל או בחוף, בחוף הקרמל, ענף מצליח רק שיש פיגעי נזג אוויר.
זאת אומרת, בשנים שיש פיגן מזג אוויר, הם הופכות שלא תנף מצליח. אז אנחנו מבינים שגם השטחים מצטמצמים, גם נזקם מזג אוויר, גם באמת אם השוק הפתוח והיבוא התחרות הולכת וגוברת והיא פשוט לא תוכל להחזיק את מלאה, וגם הזדקנות של התחום. זאת אומרת, פחות ופחות חבר'צעירים רואים את עצמם כחקאים והסיבורת עוד רבות ומרובות. ושאלת ככה איך אנחנו בעצם התחלנו להיכנס לתחום של אגרובולטאי בצוות אנזו,
ואני מזכירה צוות אנזו הוקם ב-2019 בתוך מרכז זה של קיימות בכלל כדי להתעסק, כדי להעביר את ישראל לאנרגיות מתחדשות. נזכיר שמגזר האנרגיה תופס פחות או יותר כ-40 אחוז מפליטות גלזה החבמה בישראל, ולכן המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא הכרח הקלימי. אם אנחנו לוקחים בחשבון גם תחבורה ותעשייה, אנחנו עומדים על איפשהו בין 75% ל-80% מהפליטות. אנחנו יודעים ש... רגע, רגע, אני לוקח גם את העובדה הזאת לתחילת הפרק לעובדה שומטת לסץ'.
אבל תוסיף לזה את זה שאנחנו מחשמלים את התעשייה, אנחנו הולכים בקטרת חישמו לתחבורה, אנחנו נעמוד על סביב בין 70% ל-80% מהפליטות בישראל מסקטור האנרגיה. אווח. אוקיי? כן. אני שמחה שזה לא עלינו על החקלאים, הוא זה מה גדול. קהילת גרוינג נשארת מקייה יופי. הם רק סופכים את הפחמן. תמיד אומרים שהחקלאות ומשבר האקלים הוא דו-כיווני, נכון? גם מאוד מושפע ממריא משבר האקלים, אבל גם תורם למשק האקלים, אבל במקרה הזה באמת
בישראל מגזר האנרגיות הופס נפח משמעותי יותר. אנזו התחילו בעצם מעבודה שמראה איך אפשר להגיע ל-95% אנרגיות מתחדשות. זה בעצם היה פרק א' של העבודה. העבודה הייתה מושטת על סימולציה של ייצור חשמל בישראל, להזמנו לתוכה נתוני ייצור וצריכה מתאים, והראינו איך אפשר לעבור ל-95% נאנגיות מתחדשות עד 2050. השאלה הבאה היה להבין... איך עושים את זה? אנחנו יודעים שבישראל אנרגיה מתחדשת שווה סולארי.
סולארי שווה שטח, הרבה שטח, אז איך עושים את זה? וזה הוביל בעצם לדו-שימוש, בעיקר בזמנו גגות, כשאני מזכירה שבימים אלו ממש יש שימוע על התוכנית האסטרטגית של רשות החשמל ומשרד האנרגיה על ידי אנרגיה מתחדשת. שפתאום תעבור הרבה מאוד זמן של ככה אבשלת הרגולציה אגרו וולטייט אופס בסימולציות השונות בערך שליש מהפתרון להשיגה כידיים מתחדשת.
רגע לזה יעד אם הם מדברים, הם מדברים על ה-30% עד 20-30 או על מה הם מדברים? כבר בין 35% ל-40% עד 20-40%. וואלה. זה על זה בימים האלה יש את השימוע. רגע אולי את יודעת, אני לא הכנתי אותך לזה אבל כמה גגות יכולים לשמש צורך העניין גגות של בניינים בערים כמה הם יכולים. כמה משמעותיים הם בכל הפתרון הזאת. זה פחות הפורטס שלי, אבל אני כן אגיד שבעצם בצוות אנזו אנחנו מחולקים לפרויקטים, כאשר אני אמונה על כל ריכוז החומר וכידום המחקר של אגרובולטאי,
ויש אצלנו צוותים שלמים שבעצם מתעסקים פרויקטים על נושא של גגות, רק לא מזמן התפרסמה והתקנה על חיוב פאנלים סולרים על בנייה חדשה או שיפוץ, אם הם מכפילים את שטח הגג, ובעצם אותם צוותים של אנזרו ממש עמונים על זה. זאת אומרת, וכן חשוב להגיד אנחנו קודם כל מקדמים אנרגיה מתחדשת בתוך המרחב המבונה. מן הסתם הרבה מאוד חסמים, הרבה מאוד אתגרים, אם זה כמובן רשת החשמל והחלוקה וההולכה,
אבל גם באמת איפה שמים את הפאנלים על הגג, וזה דברים שמומחים בתוך אנזו מתעסקים איתם יום-יום. יופתי, אני מכיר את התנועה הסביבתית וגם באתי ממנה, בטוח חלקם הגדול לא אוהבת הרעיון של אגרובולטאי עכשיו על חקלאות וירוק לשים פאנלים. מה העמדה שלכם על זה? אז אני חושבת שצריך להבין שכמו שיוניט התחילה להגיד מקודם, ישראל ניצבת בפני הדילמה קריטית. עצמרות אנרגטית, סלש עמידה ביהדי אנרגיה מתחדשת. שטחים הפתוחים וביטחון מזון.
ושלושתם בעצם מתחרים על אותו משאב. ואולי המשאב המוגובל ביותר שיש לי ישראל, שטח. כן. ואנחנו צריכים להבין שיש כאן איזשהו מעבר בין מודל של או-או-או לגם וגם וגם, ולייצר בעצם את השדה החדש. וצריך להבין שבתוך אש אל יש תפיסת עולם, שאומרת שאנחנו ניגשים בכלל למעבר של קידום אנרגיות מתחדשות, של המעבר לישראל לאנרגיה מתחדשת, מתוך אחריות, מתוך מקום שרואה צדק חברתי, אבל גם צדק סביבתי.
וזאת נקודת פתיחה מעניינת מאוד ומורכבת מאוד כשאנחנו ניגשים באמת לפתרון הזה של אדרבולטאי, שבעולם אידיאלי. יכול להיות שכל היתרונות שיש בה בטכנולוגיה הזאת, היו ככה באים לידי ביטוי, אבל באמת במדינה כמו שלנו בישראל, כשהשטח הוא כל כך מוגבל ומאויים מכל כיוון, אז נוצר הרבה מאוד לחץ על ה... לחץ ויש כאן איזשהו מין באמת מאבק בין שמירת השטחים הפתוחים, שמירת השטחים החקלאים
לבין ידי בעצם לשים אגרבולטאי את אותם מתקנים הדסים. אבל אני כן אגיד, דניאל, שאנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו מה האלטרנטיבה. מה האלטרנטיבה באותם משטחים מתוחים? גם דניאל שואל את עצמו בפודקאסט הנכון. בדיוק, אלטרנטיבות ואלטרנטיביים, מה האלטרנטיבה שלנו? ברור שאנחנו מקדמים ודוחפים ככל שאנחנו יכולים, אנרגיה מתחדשת בתוך המרחב המבונה, אבל בסופו של דבר רק עכשיו, ממש לסני כמה חודשים מדינת ישראל החליטה על החלטת ממשלה 2-2-8-2 על הקמה של 13 תחנות גז עד 20.
נכון, ואיפה אנחנו שמים אגריבולטאי? איפה אנחנו הולכים להקים מתקני אגריבולטאי? בשטחים הפתוחים של המועצות האזוריות. איפה אנחנו הולכים להקים את אותם מתקני גז, אני קוראת להם מפלצות הגז, על אותם משטחים, זה בעצם תחרות גם ביניהם, ובעבודות אגב של אנזו, אנחנו מוכבים... וגם זו שאלה מה הם בעצם העדיפים, אתה מעדיף שיהיה לך מתקן ל... או גנרציה של גז מחוץ לבית? זה אפילו יותר גדול, אנחנו מדברים היום על מתקנים של 800 מגה וט, 1,700 מגה וט.
זה כבר לא המתקנים של 300-400 מגה וט שהיו עוד לפני שנתיים. ובעבודות של אנזו הוכח של הטווח הרחוק האנרגיה מתחדשת היא כלכלית יותר ולא נופלת על חשבון הצרכן. ואני אגיד שאנחנו תמימי דעים שכולנו אוהבים להתקלח במים חמים בלילה, וכולנו אוהבים שיש לנו אור אז חשמה צריך ונצטרך יותר ויותר. אז גז הוא קלק מהפתרון אבל צריך איזושהי עירייה מתכללת ורחבה, וכן גם להפעיל איזונים
מובלמים, ואתה מוביל אותי לשאלה ש... אז האם יש מקום לאגריבולטאי בישראל שהוא לא בתוך מסדרון אקולוגי, שהוא לא על חשבוע אני יהודים רגישים סביבתית. ואנחנו התאחסנו לשאלה הזאת ברצינות והתחלנו לעשות בעצם עבודות של מיפוי פוטנציאל אגריבולטאי. עוד לפני השביעי באוקטובר היה לנו צוות שעבד בעוטף. והכל התחיל מהתערבות של שתי חברות צוות שאחת מהם אמרה בטח שיש תכים שאפשר לקיים בהם אגריבולטאי בעוטף ושהם לא בתוך מסדרונות אגולוגיים, והם לא בתוך ייעודים רגישים.
והשנייה אמרה אין שטחים כאלה, אנחנו הכלנו אותה. המסדרונות האקולוגיים, השטחים הפתוחים הולכים להיות סוללות ומתקנים תעשייתיים. אז הם עשו התערבות ואם עושים התערבות בין זו, אנחנו נמשים קצת אחרותים, אנחנו צריכים לנצח ולא... פחקני אופי! פחקני אופי נתנסים עד הסוף. אז הם ייצאו לפרויקט גדול של מיפוי פוטנציאל הגרי-בולטאי במוצא האזורית אשכול ובמוצא אזורית שער הנגב. אוקיי, מסקנות. לצערי אחר כך חשוי באוקטובר קרה וכולנו יודעים איך זה יתגלגל אז בעצם העבודות היו
יותר פנימיות אבל לקחנו בעצם את המודל הזה ובהמשך כשהבנו שתוכנית הפיילוטים לא קורמת אור וגידים כמו שהינו רוצים רגע תוכנית, שנייה תוכנית הפיילוטים למי שאין לו מושג על מה מדובר במשפט. בעצם ב-2022 המדינה, המדינה הוציאה כל קורה, ב-2021 המדינה הוציאה כל קורה למתקני חלוץ פיילוטים של אגרוולטאי, ב-2022 נבחרו 140 מלקות. 100 פרויקט.
אה, 140? 140 שעות, ככה, סורות בכל הארץ, מגוון גידולים, פיילוט שמצמד ליזם וחוקר. וכמה פיילוטים בסוף קמו? 12 עד היום. יפה, אחוז גבוה של הצלחות. שתי משרד היום חסמים רובים לפיילוטים ובאמת... איפה היינו? מה השאלה הייתה? במשפט על תוכנית הפיילוטים. נכון, אבל למה הזיכרתי את זה בכלל? אני אומרת שבהקשר למיפוי פוטנציאל,
כשאנחנו ראינו שההתערבות של החברות. היינו בהתערבות של החברות ואז באמת היציאה למיפוי פוטנציאל הגריב עולתה היא שאינו נופל במסדרונות אקולוגיים ובשטחים רגישים סביבתית. קודם כל ראינו שקיימים שטחים וכשראינו שתוכנית הפיילוטים בעצם לא קורמת עובג דין כמתוכנן, התחלנו לעבוד ולקדם את התחום חזרה ולשים אותו על סדר היום. אם זה לבדוק מה קורה בעולם ולא צעיני הרמדה שסוקר מדינות על הרגולציה שלהם,
על התאריפים שלהם, על הטמריצים הכלכליים. אחר כך עשינו בדיקה מה קורה פה בישראל בצורה מאוד מאוד ככה אנליטית ואז התחברנו למועצות אזוריות שרצפו שכבר הגיעו לפתחן תוכניות אגרי וולטאי אבל הרגולציה בישראל לא הייתה פשרה. אז ומה המצב היום? אנחנו יותר פשלים לדעתך? אני חושבת שהתקדמנו. בעצם תאמה אחת עשרים וארבע, שזאת התאמה של ההסדרה תכנונית של מתקנים תעשייתיים של אגריבולטאי,
מתקנים מסחריים של אגריבולטאי, בעצם כבר עברה ועדה ארצית והוגשה לממשלה. אני מניחה שתוך כמה חדשים היא תאושר, ובמקביל בעצם יש כבר כמה וכמה מועצות אזוריות שמתמודדות וכתבו לעצמן בעזרתנו, בעזרת ארגונים אחרים כמו הקלימה. כמובן שהכל בשיתוף פעולה ובשקיפות מדיניות מקומית, אבל אנחנו הבנו באין זו שמדיניות מקומית לא יכולה להיות מושטטת רק על בסיס שיתוף
ציבור עמוק ונדרש לכל אחת מהמועצות האלה גם מיפוי מקומי, מיפוי פוטנציאל מקומים, וזה באמת פרויקטים שגם מעוצה אזורית גזר וגם מעוצה אזורית גליל על יון עשו וגם חוף הקרמל עשו. וזה באמת משמח לראות ככה את הפרוא אקטיביות שהרשויות שהמועצות האזוריות לוקחות בישראל ומכוונות ומנתבות את היזמים ואת החקלאים עצמם, אצלם בשטחם, לאן להכווין את הפיתוח? והוכחנו שקיימים שטחים בישראל ולא מעק, מחוץ למסדרונות אקולוגיים ומחוץ לעיבדים רגישים.
מבחינת הבשעת הרגולציה דניאל אני חושבת שיש לנו עוד עבודה, גם מול רמי וגם ככה מול הקהילה מול האקוסיסטם וזה מוביל אותנו בעצם להבנה היונית שאנחנו היינו חייבים לפני כמה חודשים בעצם. להקים פורום אברו בולטא ישראל שיקדם שידחוף וינתב את אותו תחום שיכול להיות באמת אולי אחד... פתרונות, אחת המפתחות להשגת אותם יעדים של אלרגיה מתחבשה.
ואני אגיד שאנחנו בעצם לוקחים על עצמנו את הביקורת שאנחנו מוצאים החוצה, נאי דורש נאי מקיים וגם אנחנו במודל של דו-שימושיות פועלים כמכלול של שותפים שכבר פועלים במרחב ומשתפים פעולה גם אם אנחנו מגיעים מרכאים וממנדטים שונים על מנת לייצר אימפקט, אני חושבת שבעצם ההתגבשות של הפורום קרתה בצורה די אורגנית הייתי אומרת.
בעצם החיבור הזה הוא תולדה של המיזם משותף שבין משרד החקלאות, קרן פאי, קרן ג'יי סיטי ובעצם אנזו אשל והמכון ה-21 שנות וגרומי דריאל. ברגע וזה הוקם ביוזמת משרד החקלאות או שזה ביוזמת אחד מכם מהשחקנים? אז אני חושבת שבעצם מה שקרה זה שבעצם הצוות אנזו וקרן פאי כבר פעלו במרחב, התחילו באמת בכל הפעילות של שיבלת תמרי מנטה בעצם קרה במקביל או כמה חודשים או תקופה כבר לפני.
וגם אנחנו בקהילה בעצם כבר התחלנו להבין שיש איזשהו תחום עולה שלא מתופל, אין לו אבא ואמא, אין לו אקוסיסטם מגובש. ובאותה נשימה, משרד החקלאות ששותף לפיוט של גוינג איי אל כבר הבין שגם המשרד עצמו צריך להתחיל לקדם את זה ולבקר את התהליך על מנת שתעשיית החקלאות לא תוכל אותה. זאת אומרת שאנחנו נוודא שאם הרכבת יצאה מהתחנה, אז גם האינטרסים של התעשייה החקלאית, של החקלאים ושל משרד החקלאות נלקחים בחשבון וצריך לייצר את הסינרגיה הזאת בין שתי התעשיות ואני
חושבת שבאמת הרגע הזה שבו נפגשנו היה רגע שהבשיל שיתוף פעולה רב מגזרי עם מסתכלות אסטרטגית לטווח רחוק שבעצם מסתכלת על התחום הזה בתור תחום חשוב, תחום שצריך לדחוף אותו אנחנו תמיד מסתכלים עלינו כקהילה, שאנחנו כזה food on the ground. אנחנו פועלים במרחב יחד עם האנשים בשטח, לא מגדל שן, אנחנו מחוברים לצרכים ולאתגרים, ובאמת התחלנו לקדם את הפעילות של הפורום. אנחנו לא פועלים כל כך הרבה זמן, השקנו את הפעילות ביוני 2025.
ובעצם המטרה של הפורום היא לחזק או להשיג את יעדי ביטחון המזון והאנרגיה של מדינת ישראל, לעודד רווחיות חקלאי, לשמור על השטחים הפתוחים, לבסס את המעמד של ישראל בתור חלוצה מובילה בתחום, גם במחקר, גם בפיתוח והתמעה של פתרונות אגר וולטאים. פשוט לשים את ישראל על המפה, בזמן שהתחום הזה באמת הייתי אומרת נוסק בעולם. אז זהו יונית אני הייתי שמח לשים פה, אולי הייתי צריך לשים את זה בתחילת הפרק. מה הבעיה הכי גדולה אולי בתחום הזה, זה מעבר לזה של לשים על שטחים פתוחים או על
חקלאות פאנלים, שזה אולי קצת מכוער ו... אז אני אגיד. עניינית את זה. אז הבעיה הגדולה זה שהכלכליות בעצם תגרום לחקלאים אולי לזנוח את כל הגידול חסות שמאחוריי. נכון? ולשים פאנלים כי זה הרבה יותר כסף. אז אני חושבת אם מגדירה את זה דניאל כבעיה המרכזית של התחום, אני חושבת שזה אולי אחד הרשש או הסיכונים הגדולים שיש אבל בסוף בסופו של דבר אנחנו
כן אנחנו כן הבינים שהידע אולי הוא ה האוטו לעשות את הדבר איך לגדל עגבניה איך לגדל קרם מתחת לפאנלים אולי זה האתגר כרגע הכי מרכזי כי אני אני כן אני כן באיזשהו מקום כן, אבל זה קצת שני הצדדים של אותו נקבע. אני שמחה שמעניין אותך הנושא, אבל אני חושבת שלפני שאנחנו קופצים לחסמים, כן הייתי רוצה שנחזור שניה אחורה, ובעצם אנחנו כצוות של הפורום בעצם הבנו שיש הרבה חסמים ואתגרים.
אני לא חושבת שאפילו הצלחנו באמת למנות את כולם על יעד אחת, מאוב שהבנו ששניה רגע צריך לעשות... לעצור רגע ולמפות את החסמים המרכזיים. זאת אומרת, ברור לנו שאנחנו לא נצליח להשיג את הכל, אבל כן צריך אחד קויק וינס. מה אפשר היום לשנות ולייצר אימפקט על מנת שהתחום מתקדם? והשני, מה הם חסמים או אתגרים שהתחום חווה, שנדרשת עבודה לטווח רחוק, ולכן בעצם חילקנו את הפעילות של הפורום לארבעה משימות ליבה.
בעצם אמרנו, יש לנו אתגר בעולמות החדשנות והתמעה, איך אנחנו מביאים יותר יזמים ויותר סטארט-אפים ויותר טכנולוגיות לחדור לתחום על מנת לעזור להסיר חסמים באתרים עצמם, זאת אומרת האם צריך טכנולוגיית שמנקות את הפאנל או טכנולוגיות שיותר ממוקדות סביב פעולות אגרונומיות מתחת לפאנל. היי בנוסף עוד סוגיה חשובה מחקר, שיתוף ידע, יישום, איך אנחנו בעצם מעודדים שיתוף ידע על מנת שנוכל לייצר כמה שיותר תובנות? כדי שמשרד החקלאות יוכל ליתר את הפרוטוקולים האגרונומיים, תמריצים כלכליים.
איך הופכים את הדבר הזה, הסוגיה הזאת אמרת את זה מקודם, איך הופכים את הדבר הזה לכלקלי ורווחי? והאם יש לממשלה יכולות בצעדים שאינם עולים להם כסף לייצר תמריצים? ואולי הסוגיה אחת החשובות היא מדיניות ותחלול. זאת אומרת, איך אנחנו מבטאים את החסמים האלה הלאה לבעלי נושאי משרות המפתח ומשרדי הממשלה ומבטיחים שבעצם הדבר הזה מקבל משני תוקף גם בהסתכלות ב-higher level של המדינה ושל המשרדים הפועלים במרחב.
אז אני רוצה להגיד דבר ראשון שראוי לציין שגם משרד החקלאות הוא שותף פעיל. הוא שותף מרכזי בגיבוש של האסטרטגיה, הוא מבין שאגרי וולטאי זה מהלך חקלאי לאומי חשוב שצריך לדחוף אותו וצריך להבטיח שהוא לא רק מקדם איזשהו מענה לצורכי משק האנרגיה אלא גם למשק החקלאי ולתעשייה. אני חושב שזה חשוב, ואולי זאת בעצם ההזדמנות להגיד שאנחנו פה בצוות עבדנו בחודשים האחרונים על דוח תמונת מצב של תחום אגרו ולטי בישראל שאנחנו מקוות לשחרר בשבוע הקרוב,
או אולי אני קצת קופצת מעל הפופיק אבל בחודש הקרוב. ובעצם אני חושבת שהדוח הזה ייתן תמונה מאוד ברורה כמובן שדברים הם משתנים מהיום למחר כבר שמעתי על אתר חדש ושמתוכנן אז אנחנו באמת משתדלים להיות כמה שיותר מעודכני עם הנתונים אבל אני חושבת שזה נותן תמונה מאוד מדויקת של התחום הספקנים הפועלים במרחב וכולי, וזאת נראה לי ההזדמנות להארחיב עכשיו על האתגרים אחרי שסיימתי את הפיצ' שלי כן,
מה שיופטי אמרה על האתגרים אני התכוונתי הסיכון לאחר שזה יקום הסיכון הלדעתי העיקרי זה באמת. העניין הזה שהכלכליות של פאנל פיו היא די פתורה, וזה מחזיר את הכסף תוך חמש שנים. אז עם אגרו-בולטאי צריך לבנות השתיות זה קצת יותר שנים, אבל בסופו של דבר העניין הזה די פטור. מה שלא פטור זה איך להשאיר ממתחת את הצמחים שימשיכו לגדול כשיש עליהם צל. זה נראה לי סיכון שאם נעשה לאיזה סוואט, כמו שלומדים בתהליך סוות של סיכונים והזדמנויות
וכן הלאה של התחום, אז בסיכונים הייתי שם את זה בתור הסיכון הראשון. אבל מה עוד אתם מצאתם? אני חושבת שכשאנחנו בעצם ניגשנו לתחום, אז באמת הדבר הראשון שהבנו שאנחנו חייבים לעשות זה מיפוי עמוק של ההזדמנויות, של אגריב אולטאי להבין מה ההזדמנויות שהקהילה פה בישראל רואה, מה היתרונות, אתם יודעים, בשדה האויטימטיבי, ואז ניגשנו לסיכונים ולחסמים.
וראינו שבעצם באמת יש כאן סיכונים, כמו שאמרת, של זניחת החקלאות, סיכונים סביבתיים ואקולוגיים, ראינו שהרבה מאוד מהאקוסיסטם מוטרד מהנושא הנופי. אני מדברת יותר, פחות בצד היה זמין מן הסתם, אבל זה משהו שאנחנו לא דיברנו עליו עד עכשיו, אבל פתאום, כן להכניס מתקנה תעשייה לתוך שטחים פתוחים זה ייראה לנו אחרת. אני תמיד אומרת שאני לא בטוחה מה יותר אסתטיך חממות קרועות לאורך כביש 90 בערבה
או פאנליים סוללים וזה עניין אולי של טעם ועל טעם וריח אין לי דבקח. זה גם זה שהתרגלנו לחממות האלה. בדיוק, אנחנו יכול להיות מאוד שאנחנו לא מצחים... הילדים שלנו כבר יהיו רגילים שזה הנוף הכפרי-חקלאי וזה מעניין לראות איך ככה הדברים התפתחו. וכמובן שאני אגיד שהסיכון אולי ברור מאליו, אבל צריך להגיד אותו. מעזר נקוחות. הקלעות היא מנהיבה אית כסף והחשמל מנהיב בכל כמה.
אז אנחנו... מעזר נקוחות הוא פשוט המוזנאים לא שווים ואנחנו צריכים לייצר שפה חדשה. החקלאות מדברת בטונה לדונם. החשמר מדבר בקילו וט, זה פשוט לייצר שפה חדשה בתוך השדה החדש, תפעול חדש. זה לא אותם כלים שאנחנו הולכים להשתמש בהם, ולכן באמת מידלנו את הסיכונים, את ההזדמנויות, את האתגרים. אז יובתי אולי שווה שניה לפני שמצטרף אלינו עוד עורח.
נכון, מאוד רצה. המצופים והצופות ישמחו שיהיה פה עוד עורך, ויהיה פה אלטרנטיבה מרובעת לראשונה. לדבר קצת על החסמים, מה כרגע עדיין חוסם את זה לפני שבאמת בני יצטרף? אז מבחינת יש חסם אנרגטי מבחינת רשת ומבחינת רגולציה להקים עוד קילובטים רחוק מאזור הביקוש העיקרי ולהביא אותם לאזור הביקוש זה בעייתי. זה בעייתי כבר שנים וזה נראה רק יותר ויותר בעיית עם הזמן אבל בסדר מה עוד חוץ מזה?
אז אני אגיד שספציפית את החסם הזה אנחנו הולכים לטפל מאוד מקווים שככה הפרויקט יצמח ויגדר, אנחנו מכוונים למיפוי פוטנציאל ארצי של אגרי בולטאי תכנוני סטטוטורי על המפה. זאת אומרת היום אנחנו מוקבלים בקרוב נקבר את האישור לתאם 1-24 בצורת הוראות, אבל אנחנו היינו מאוד רוצים ביחד עם נוגה, ואנחנו מקדמים מיזם משותף עם נוגה, באמת להבין מה הפוליגון, מה השטחים המרכזיים שבהם ניתן לקדם את התחום.
ומאוד מאוד רוצים לקדם אותו לא בתוך מסדרונות אקולוגיים ככל שניתן. אז זה לגבי הרשת, וזה משהו שאנחנו מתעסקים איתו באמת יום-יום. בנוסף לזה אנחנו נגיד שעדיין חסר לנו מידע וידע. ולכן הפורום הישראלי להגיב עולטאי בראש ובראשונה מטפל בנושא הזה של קידום מחקר וקידום מחקרים וקידום שותפויות בנושא הזה. וזה מתקשר גם לפרויקט הנוסף שלנו לכמה חודשים הקרובים, וזה בעצם איזושהי בנייה של מערך שמרכז ידע,
רב מגזרי, רב משרדי שיאגד בתוכו אולי יהפוך להיות אפילו בחלומי ישות המשפטית בפני עצמו כמו. המרכז הישראלי לאגריבולטאי, רק שעומד בפני עצמו, מרכז הידע, שבעצם יחבר בין המחקרים היישומיים בשטח לבין הרגולציה. אני רק יוסיף... רגע, רגע, בני הצטרף, בני רגיל, מרכז האנרגיה או איך זה נקרא?
מנהל האנרגיה של התנועה הקיבוצית זה כן? ותודה שהצטרפת אלינו, אני עובד איתך בהרבה דברים, אני שמח שאתה פה, וכמובן יונית ויוב תמליצו שתבוא ותיתן כאן. בעצם סוג של סקירה שלך בתור מי שאחראיה לנושא האנרגיה בקיבוצים על כל נושא אגרו-ולטאיי, אני יודע שאתה מתעסק בו הרבה, אבל לפני זה בואו נסיים פה מה שיונית התחילה להגיד. כן, אז אני אגיד שבנוסף לכל המשימות האופרטיביות שהיוון אתם ההרי מנתה,
יש גם את העבודה השוטפת, זאת אומרת אנחנו עובדים, וזה אולי המנדט של גרוינג, בתור קהילת האג-טק של ישראל, אנחנו בעצם מנהלים אקוסיסטם. וגם פה בתחום של אגובולטן, אנחנו מזהים שיש המון שחקנים במרחב, אין אקוסיסטם מאוחד, הכל מאוד מבוזר, לא תמיד כולם מכירים אחד את השני, ויודעים שהם פועלים במרחבים המקבילים, ולכן התפקיד של הפורום הוא גם לייצר איזשהו אקוסיסטם, שמחברת בין השחקנים, שמייצרת גם הזדמנויות. התפקיד שלי בצוות הוא באמת...
התעמקות על כל האספקט של ההצמאה והטכנולוגיה. אני חושבת שאם דיברנו לפני כן על אתגרים, אז אחד בעיניי, האתגרים החמורים ביותר ואולי אתה תזדהה בתור קהילת אחות מעולמות האנרגיה, זה שיזם בתחילת דרכו או סטארט-אפ שמסתכל על תחום ולא רואה שיש משקיעים או קפיטל, הוא פשוט לא ייכנס לתחום, זה מסוכן, אנחנו בעצם צריכים לייצר כמה שיותר הזדמנויות עסקיות, לזקק את הפוטנציאל העסקי. לעשות להם את החיבורים הנדרשים, להביא לפה משקיעים ושיתופי
פעולה מהארץ וגם מהעולם בדגש של העולם כי בסוף ישראל היא בטא סייט אבל היא לא שוק ואנחנו צריכים לייצר פה מובמנט ולשים זרקור כרגע על התחום וחלק מהפעילות השוטפת שלנו היא באמת לייצר את ההזדמנויות האלה ואנחנו עושים את זה בשוטף דרך חיבורים למשלכות שמגיעות לפה וסקאוטינג טכנולוגי אני ודניאל בעצם התחלו את החברות שלנו סביב יצירת איזושהי רשימה שמעודכנת של מספר חברות טכנולוגיות שפעילות בתחום המספר נמוך אבל
הוא עולה ועולה ככל שעובר הזמן והחודשים עוברים וכבר מגיעים אלינו יזמים חדשים שמכירים אותנו מפלא אוזן אז זה מתחיל לקרוא והצעד הבא דניאל הוא בעצם שאנחנו ביחד נעשה את הסיווג הטכנולוגי לייצר את השפה כמו שקורה בברטיקלים אחרים בבטק, במפות שממש עושות את המיפוי של סוג הטכנולוגיה ואת התיקוף למה הם נותנים מענים על מנת לייצר את החיבורים המיטביים אליו. זה ככה קורה בעבודה השוטפת של הפורום אולי לא חשובה כמו הסרת חסמי תמה אבל בהחלט
חשובה בשביל לגרום לזה שיהיה פה אקוסיסטם חי בועט כמו שיש לנו בתחומים אחרים בבטק הישראלי, בטח זה מאוד חשוב, וגם אני אגיד ראיתי את העבודה שגרוינג עושים בתור קהילה אחות של אנרג'י קום והחיבור שלנו איתכם. וגם באתי פה לאיזה כנס שעשיתם בגליל על יון, ובאמת עבודה מדהימה של התמאות פיילוטים של שפו. וזה ממש אפשר לראות. וזה סגוי טוב אם אנחנו מדברים על פיילוטים. איפה אפשר לעשות פיילוטים יותר טובים מאשר בקיבוצי ישראל? הלא הם מחלקים היסטוריים,
והלא חלק מהם בעצם מנהלים עם החברת חשמל של עצמם סוג של. אני לא אתחיל להסביר בדיוק מה זה מחלק היסטורי, אבל זה הרעיון שהקיבוץ דואג לעצמו לאנרגיה. וכתוצאה מזה הוא יכול לדואג על עצמו גם לייצור. אז בני, בתור האוטוריטה, אז דניאל תודה, אני דווקא חושב שהסיפור הזה של מחלקים היסטוריים שהוא באמת מאז ומתמיד בקיבוצים שנדרשים ומחלקים את החשמל בשטחם הוא דווקא פחות רלוונטי באגרובולטאיי
בגלל שהם לא מחלקים את החשמל לצמכים שם כמעט ואין צורך בחשמל אז השטחים האלה בדרך כלל הם לא בתוך שטח המחלק ההיסטורי, והיום שאנחנו מסתכלים על האגרוולטאי, אנחנו... רגע, רגולטורית זה ללא נחשב בשטח של הקיבוץ? השטח של ה... בסוף כל קיבוץ ושטח החלוקה שלו. לפעמים השטח החלוקה כן כולל חלק מהשטחים החקלאיים, אבל בדרך כלל הוא לא כולל את מרבית השטחים החקלאיים, ולכן רוב ההסתכלות על האגרוולטאי היא מחוץ לשטחי החלוקה.
אה, זה יהיה, זה נכון גם אותו דבר למושבים, ערים או ואתה אבר זה יהיה אותו משחק בעצם אוקיי נכון מאוד ההבדל המשמעותי הוא שבקיבוצים עושים חקלאות מסוימת ובמושבים וישובים אחרים עושים חקלאות אחרת אני לא יודע כמה, דיברתם על המצב בעולם אבל אנחנו בארץ. תנו לך בני דיברנו יותר על הארץ האמת יובטי נתנה לנו פה סקירה יותר שנגע לישראל.
אז אני אדבר רגע, אני אתחיל קצת מלמעלה גבוה, כי אני חושב שבמדינת ישראל יש לנו סט של נתונים שהוא מאוד מאוד מתאים לפרוץ עולמית את סיפור האגובולטי להוביל כמו שהובלנו בטפטוף, כמו שהובלנו בהשבת מים מטופלים, כמו שהובלנו. בהתפלה ועוד דברים. ממש יש פה את הסט הנכון, מדינת ישראל יש לה כל כך מעד קרקע וכל כך הרבה שימושים
שצריכים להיכנס בקרקע הזאת שאנחנו חייבים לעשות שימוש יותר אינטנסיבי בקרקע שלנו ואגו בולטאי הוא כל כך זה אני הסתובבתי במשך שנים, עם הידיעה הזאת שבמדינת ישראל אין אפוא לשים פאנלים, יש קצת גגות, יש קצת מאגרים, אבל מה שאנחנו צריכים זה פשוט עוד מקומות לשים בהם פאנלים. וכשלפני כמה שנים שהאגו-בולטאי פתאום ככה התחיל לפרוץ יותר למודעות, אמרתי או, זה הדבר שחיפשתי,
ובשבילו גם הגעתי לעבוד בתנועה הקיבוצית לפני קצת יותר משנתיים, ובינתיים אני מתרשם שממש לא תהיתי, ומדינת ישראל תופסת את ההזדמנות הזאת בסך הכל בשתי ידיים, ומנסה לרוץ איתיו ובונה הרבה מהיעדי אנרגיה של מדינת ישראל על הסיפור של האגובולטיים. כשמסתכלים קצת לעולם אנחנו רואים שאנחנו... יש לנו קצת מצב יותר קשה גם, למרות שאני חושב שהפוטנציאל פה הוא אדיר, ואני חושב שאנחנו יכולים בהחלט להוביל.
מה קשה? דרך לא קלה, בשאר העולם שמדברים על אגרוולטאי, הרבה פעמים מדברים על שטחי מראה, מדברים על שטחי ראיית צוף, אוקיי? זאת אומרת לשים את הכברת ומתחת יהיו איזה צמחים שיהיו. של צוף דווקא? גם של צוף וגם לא של צוף, היא זאת ראייה של... פרות חזירים. פרות כבשים, בארץ הדבר הזה הוא לא אופציה, אז זה האגרובולטאי הכי פשוט שבו רוב
ההתחלות שמסתכלים במדינות אחרות שם הן מתמקדות, כי הצמחים הסתדרו, יהיו יותר, יהיה קצת מינים אחרים של צמחים יהיו קצת יותר צמחים כאלה, קצת כאלה זה לא משנה, יהיה לחיות מה לאכול יהיה לדבורים צוף לשתות. והמצב יהיה בסדר גמור זה הדרך הכי קלה להתחיל את האגרובולטאי ופה בארץ אנחנו נמנענו מלעסוק בכך אבל באיזה צפיפות הם שמים את זה שמה מעל החיות האלה? תראה, כשעושים, אני חושב שזו שאלה טובה לדבר על אחד המיתוסים הגדולים שמדברים על סולרי.
לאנשים יש בראש איזשהו קונספט שכששמים סולרי מכסים את השטח באופן מוחלט, ב-100% סולרי וזה לחלוטין לא המצב. כשעושים סולרי בשביל לייצר אנרגיה בצורה יעילה שהפאנלים לא יצלילו אחד על השני, אז עושים ככה ש-40 אחוז מהשטח הוא מקוסה בפאנלים, תלוי בטכנולוגיה של המשתמשים, אם משתמשים בטרקרים או לא משתמשים בטרקרים. ובאגרובולטאי המדינה מראש מגבילה את זה ל-30 אחוז כיסוי.
אוקיי. אז יש פה איזה חוסר... המדינה בישראל? בישראל, בישראל. בעולם יש מגבלות דומות, אבל צריך לזכור זאת מגבלה אמנם והיא פוגעת ברווחיות האנרגטית הכלכלית של פרויקט כזה, כי אם הייתה חוסים יותר פאניל, אם היית מוציא יותר כסף, זה מאוד סטרייטפורוד, אבל... אנחנו לא צריכים להשוות 30% ל-100%, אנחנו יכולים להשוות 30% ל-40, 45%. תלוי בטכנולוגיות קצת. אז אנחנו בישראל צריכים ללכת בדרך קצת יותר קשה, בדרך של אגרובולטאיי בגדש,
שזה אומר בדרך כלל אינטר רוס, זאת אומרת שעושים שורה של פאנלים ושורה של גידולים ביניהם. וזאת השיטה היום שמסתכלים עליה הכי הרבה גם בארץ וגם באירופה. והשיטה שיש לגבייה הרבה מאוד מחקר ולדעתי אם חלוף השנים היא גם זאת שתוביל זה יהיה הגרו-ולטאי בשילוב של מתאים. אז אנחנו נניית ישראל, כן מתאים או קרמים?
איך אתה חושב שזה יכול להתאים לעצים מסוימים שלא צריכים אולי יותר מדי שמש או איך אתה רואה את זה עובד? זה לא מצב טבעי שלצמח יש מאה אחוז שמש, הוא לא מתקיים בטבע, הוא גם לא מתקיים בחקלאות שלנו. הצמחים תמיד מצלים אחד על השני במידה מסוימת ועכשיו אנחנו אומרים אוקיי נכניס גם, פאנלים וגם הם יוסיפו הצללה אני חושב שהסיבה שאגוב עולטאי הוא כל כך מוצלח במדינת ישראל והוא חייב להצליח הוא שאנחנו ממש לא רוצים לקח את קרקעות
ולעשות בהם רק סולרי וכשאתה שם אתה יורד קצת בכמות הפאנלים שאתה שם אמרנו אתה יורד ל-30 אחוז כיסוי ומצד שני, אתה יורד גם קצת בכמות החקלאות שאתה עושה באותו תא השטח אתה לא מגדל את הגידולי שדה שלך ב-100% מהשטח אתה מוריד חלק מהשטח בשביל לשים מקום לפאנלים אז גם השימוש החקלאי וגם השימוש האנרגטי טיפה יורדים אבל השלם גדול בהרבה מסכום חלקיו וזה אצלנו דבר קריטי ואנחנו גם יודעים
בני שיש גידולים שיתאים אנחנו כבר יודעים על גידולים שמתאימים יותר. וכל שנתקדם במורצת השנים זה, כשאנחנו מדברים על חלק לאותה אנחנו לא מדברים על מרחתקים או חוץ מגדה שזה באמת מחזורי אזרעיים קצרים, אנחנו בעצם בקרמים ומתאים אנחנו לאט לאט נדייק יותר את הגידולים, את הזנים שמתאימים יותר לחיים ברקעימה מתחת לאותם פאנלים, לצורך העניין קרמים, אפשר לחשוב על דוגמה יפה של קרמים בנגב או באזורים יותר צחיחים,
שזה ממש יכול להועיל להם עוד אף קרינה ועוד אף קום. יש לך כבר בדרום, בעירו חם, עקב פינטוי, עקב טוליפ, אתה כבר רואה את זה, קורה בשטח, אני הפגשתי משלחת של נציגי תעשיית היין מאיטליה שמחפשים. להטמיע טכנולוגיות באתרים קיימים. מראה לי שאם אחת התעשיות כבר שם אז אולי תעשיית היין. נכון, וגם שם אבל צריך לזכור שיש זנים שונים ודין הקרם בירוחם או ברמת נגב או במעלה גלבוע זה לא אותה תוצאה.
לא פאר הזן וגם לא פאר אזור הכלים ואנחנו נתאב ונצליח ונתאב ונצליח וזה ייקח זמן. הוא צריך כאן סבלנות כדי באמת לקדים את התחום בצורה אחראית. כן, אני חושבת שזו גם ההסתכלות שלנו, אולי הפעם ראשונה שאני ובל תמר נפגשנו בעצם התחילה בשיחה על הצורך שלנו לנקוט גם באיזשהו משנה זהירות בהבנה שאנחנו בתחום שהוא בשלב R&D, זאת אומרת להסתכל על התחום האגריבולטאיק מתחום שאנחנו,
אין לנו את הפריווילגיה בישראל לא לנסות אותו ולבחון אותו לעומק, אבל עם הבנה שגם יש כאן הרבה אחריות וצריך באמת לקדם את התחום בצורה זהירה, איך את אומרת יובל תמר, אחראית ובראת קיימה זה בדיוק זה. מפתח לסיפור הזה בהינתן שהפיילוטים בישראל לצערנו לא קבו. המפתח הוא באמת מסלול היתר, הוא מאפשר גדילה מהירה אבל מדורגת וכל התקופה. טעויות והלמידה, מקום לעשות אותם בפרויקטי ענק של מאות ואלפי דונאמים,
אפשר לעשות אותם בפרויקטים של שמונים דונאם שמאוד צמודים לחקלאי והם מצריכים את ההבנה וההתעסקות של החקלאים עצמם. אבל רגע, בני תסביר למי שלא יודע בשני משפטים מה זה מסלול יותר? אז תקציר הפרקים הקודמים, המדינה התחילה את הסיפור של האגרובולטאי במהלך מדהים, שקרה לעשות תוכנית פיילוטים ענקית, כמו שבטח דיברתם. כן, דיברנו. ועד גם אני בקיבוץ שלי הגשתי בבקשה שלא התקבלה, ובסוף כל התוכנית הזאת
די קרסה ולא קרה ממנה כמעט כלום. המדינה התקדמה משם ואמרה אוקיי, אנחנו חייבים להתקדם לאגובולטיים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות את זה, בואו נקדם את האפשרות לעשות פרויקטים מסכריים, והתחילו לקדם הרבה מאוד פרויקטים מסכריים בסמרי גודל של 100 ו-200 דונם. וכל זמן הפוקוס היה למסלול הזה, בשנתיים האחרונות זה הפוקוס לעשות פרויקטים בסדרי גודל של 100-200-300 דונם במסלול תכנוני קשה שמצריך טאבא ולוקח הרבה זמן במסדות התכנון.
לשמחתנו ועדת האורחים של טעם אחת תיקון 24 קיבלה את עמדתנו שצריך גם מסלול ישיר ליתר בנייה בפרויקטים קטנים בתנאים מחמיריים יותר. הכוונה היא לעשות מסלול שהוא מהיר יותר, קטן יותר סמוד דופן ואנחנו מאמינים שבמסלול הזה הוא יהיה החלף לפיילוטים שלא קרוא. הרבה חברות, הרבה חקלאים, יעשו הרבה מאוד פרויקטים קטנים, יהיו הרבה מאוד טעויות,
היא הרבה מאוד למידה, בהרבה מאוד דרכים שונות. זה יקרה בשנים הקרובות, ואם הידע הזה נוכל לרוץ לפרויקטים גדולים יותר, עם הרבה פחות סיכון ועם הרבה יותר ידע. ולכן אנחנו שמים על זה הרבה מאוד דגש. אתמול עשינו כנס גדול לחקלאי הצפון, באו המון משקים, ואנחנו שמחים לראות שיש הרבה התעניינות מצד המשקין ואני מקווה שהמסלול הזה, שהרגולטור הסגיל לפתוח, הוא יהיה מה שיאפשר את הצמיחה המהירה והמדורגת בארץ.
בני תגיד אתם תוכלו לתוך התנועה הקיבוצית תוכל לשתף פעולה עם הפורום ובעצם להיות שדה לפיילוטים? אני מרים פה להנחתה ליונית. אנחנו מחפשים עם מגרש משחקים בני. אז לצערנו כמו שיוטי ויונית יודעות, התוכנית פיילוטים אמנם הייתה מאוד טובה אבל יש בה כמה פגמים ואחד הפגמים זה שהיא הגדירה את השטחים שיהיו לפיילוטים ולכן למשל ענייק שרציתי לעשות בכל זאת, השטח שרצינו לעשות בו פיילוט הוא לא נכנס במקור לותחינת הפיילוטים וגם היום שרציתי
להכניס אותו בדיעבד לתוכנית אין אפשרות כזאת, הוא לא במסגרת השטחים שסומנו. נכון, אבל בני, היום אנחנו עובדנו בחודשים האוחדנים, עובלנו עם משרד החקלאות, גם מול הנתיב המשפטי, שבעצם ניטוב חוקרים מפיילוטים שלא עלו לשטח, השחרור שלהם מאותו שטח שלא נוצר, לתוך מיזמים מסחריים. אז אנחנו כן צופים דניאל בהקשר הזה שבחודשים הקרובים, בשנה הקרובה,
עם גם אישור תאמה 21 ותיקון 24 בממשלה, יגיעו לפתחן של עבודות יותר ויותר תוכניות אגרי-בולטאיות בהיתר או לא בהיתר. ובמשרד החקלאות ביחד עם הפורום הישראלי לאגרי-בולטאי בשילוב עם המופים נוכל לעשות איזשהו מאצ'ינג בין החוקרים שנשארו מאחורה עם רצון מאוד גדול ותקציב לעשות מחקרי אגרי-בולטאי ולהטמיע אותם בתוך מתקנים מסחריים או בפיילוטים בתוך בעצם מתקנים ביתר.
הבנתי. טוב, אני רוצה לעשות שאלה מסכמת לכולכם אבל לפני זה יש משהו שתרצו להגיד מישהו מכם? אני אגיד כמי שחקר בטזל שלי בתואר שני את המדיניות הישראלית בתחום שינוי האקלים. האנרגיה והשפעות הבינלאומיות, למדינת ישראל יש היסטוריה מאוד מאוד ארוכה של להציב ידים נמוכים לאנרגיה מתחדשת ואז לא לעמוד בהן והיא עושה את זה בדרך כלל, גם כשמציבים את היעדים בסוף יעד ימין עושה דבר אחד ויד שמאל דואגת לחתור תחתיה.
אנחנו רואים את זה כל הזמן, גם היום באגרו אנחנו נמשיך לראות את זה ואני מאוד מקווה שהיעדים הנמוכים שממשיכים להציב במדינת ישראל בדיוק אנחנו רואים שמציבים 35 אחוז לשנת 20-35. גם בהם הסבירות שנעמוד אם המסורת לא תשבר היא גבוהה. זה מחזק מאוד את הצורך בעיניי במרכז ידע אגרוולטא ובפורום אגרוולטא ישראלי שימשיך לעבוד ולחבר את המשרדים השונים ואת הקהילה של האגרו.
יפה עכשיו אני רוצה שאלה כזאת מסכמת או יותר נכון שכל אחד מכם יש פה מאזינים לפרק, אם אתם רוצים לבקש משהו מהקהילת מאזינים או להיעזר בקהילת מאזינים בשביל הפעילות, בשביל האגרובולטאו ובשביל כל דבר אחר שאתם הייתם רוצים. יונית בואי נתחיל איתך הפעם. אז אנחנו בתהליך של איתור שחקנים שפועלים במרחב, בין אם חברות טכנולוגיות, חברות יזמיות, חברות מעולמות החקלאות שפעילות בתחום משקיעים.
אם אתם ידכם באגרו-בולטאי, אז תיצרו איתנו קשר, נשמח להוסיף אתכם לתוך הדאטאבייס שלנו. תהליך מאוד מאוד חשוב ויסודי שאנחנו עושים, אבל בטוח אנחנו מתפספסים, אז אם חלילה לא היינו בקשר, נשמח להיות בקשר ולהכיר. כן, אני הבטחתי לי אונית שאנחנו נמצא עוד משקיעים שזה מתעניינים בזה, אני הבטחתי לה שנמצא פחות עוד שניים. ואני כשהם מבטיחים לי דניאל, אני לא מרפאה, אז אתה בבעיה. אז אנחנו נמצא אותם.
יובתי? אני אדרג החושבת, מדייקת לי. אוקיי, בני? אז אני אגיד מאחר ואני מניח שרוב המאזינים לפודקאסט הם אנשי סביבה ואולי קצת אנשי האנרגיה, אז אני אגיד קודם לאנשי האנרגיה, חבר'ה מתחיל פה גל גדול, לדעתי הוא ייצא במידה רבה ממדינת ישראל והשטוף עוד ועוד מקומות בעולם. אנחנו רואים כל הזמן מדינות שמתעוררות לעניין הזה ומחפשות לעסוק בו.
בואו תראו איך אתם מצטרפים לגל ולאנשי הסביבה שבינינו, שגם אני לחלוטין מונע את עצמי ביניהם, מזה שנים רבות, יש נטייה חזקה לשמרנות ולהתנגד לכל דבר שהוא טכנולוגי אנחנו רואים את זה בארץ כל הזמן הרבה מההתנגדות לתחום האגרו הוא מגיע מכיוון של מי שמגדירים את עצמם כירוקים ומטיעונים שונים.
אז אני חושב שצריך לראות שיש פה גוונים של ירוק, והאגרו משתמש בפחות קרקע שהטבע יכול לעשות בשימוש ומכאן גדולתו. נכון שכמו כל טכנולוגיה הוא לא מושלם אבל צריך לראות את השיקולים ולא רק לחלום על חלומות שאיכשהו תהיה לנו אנרגיה והיא לא תהיה מאגרו ובוא נתנגד לאגרו בכל מיני מקומות כשבעצם המשמעות של זה היא שאנחנו תומכים באנרגיה פוסילית במדינת
ישראל ואנחנו תומכים באנרגיה מסולרי קרקעי משטחים שהיו ביקום זה משמשים לטבע כן, אפשר לקרוא לפרק 50 גבנים של ירוק אבל לא בטוח זה חמישים גבנים של אגרו כזה כן. יובטי נסיים איתך אנחנו פשוט כבר מעל שעה של הקלטה היו אבל קצת חפירות לא קשורות בהתחלה יכולים לחוק אותם, אני אגיד ש בני קולגה
וחבר הוא מכיר את עמדתי ואני חושבת שאנחנו נצליח אני מקווה שנצליח להוכיח בשנה הקרובה שיש הרבה מקום להגריב על תאי מתוך העבודה של המפוי פוטנציאל להרציב ולאו דווקא בתוך אותם מסדרונות אקולוגיים, אבל אני אנצלת הבמה הזאת להגיד שאני חושבת שהדבר המרכזי שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה באמת גם לעולות על הקרקע. כדי שנוכל לקדם מחקר אגרי וולטאי, צריך בתקנים של אגרי וולטאי,
ולא רק ברבדים ומעלה גלבוע, אז אני באמת קוראת לחבריי המושבניקים, הקיבוצניקים, להתחיל לבחון חלופות, להסתכל על זה ככה ממווף הציפור, לדבר עם השכנים, לעשות איזושהי עירייה אסטרטגית מתכללת ופשוט להתחיל לחפש חלופות לאיפה אנחנו יכולים להקים אגרו, כי באמת כמו שאמרתי מקודם זה יכול להיות אחד הפתרונות המשמעותיים לעמידה ביעדים, אותם יעדים נמוכים שמדינת ישראל הגדירה עצמם במעבר לאנרגיות מתחדשות.
וכשנקים עוד כמה מתקנים אני באמת קוראת לסטודנטים שבינינו בתוך כותלי כיתות האוניברסיטה לקדם מחקר אגרי בולטאי אני חושבת שמחקר תיאורטי, מחקר יישומי, מחקרי מדיניות עדיין חסרים וכן על גם מחקרי סביבה ההשפעות של אגרי עוד לא לגמרי ידועת לנו ואנחנו רק בהתחלה והולך להיות פעם מעניין כמו שבני אמר, תצטרפו לגל הגדול. Join the movement.
לגמרי חברות וחברים, יונית, יובטי, בני, היה לדעתי ממש פרק מעניין שמציג את כל הדבר הזה בצורה יחסית עמוקה לפורמט של שעה, ואני שמח שהייתם איתי פה, אני קורא לכל המאזינות ולהמאזינים, תיכנסו איתנו למסע הזה של אגובולטאי, בהחלט הולך להיות הרפתקה. וזהו, תודה שהייתם פה it's up to us.
מה צריך לקרות כדי שנייצר חשמל מאנרגיה גרעינית בישראל? והאם הדור הבא של טכנולוגיות הגרעין יכול לשנות את התשובה? בפרק השני עם ד"ר אל"מ (מיל') אוֹרִי נִסִּים לֵוִי, מומחה בהגנה גרעינית, מרצה במכללת אפקה להנדסה, אנחנו...
אנרגיה גרעינית- מה באמת צריך לדעת? 417 כורים, כ־380 ג׳יגה־ואט של הספק מותקן ושלוש מדינות שמובילות: ארצות הברית, צרפת וסין. מה עומד מאחורי המספרים, ולמה אנרגיה גרעינית מעוררת כל כך הרבה תקווה, וגם התנגדות? בפרק הזה של...
מה באמת קורה לשקית זבל שלנו אחרי שהיא נעלמת במשאית? ולמה ישראל עדיין מטמינה את רוב הפסולת באדמה? בפרק 127 של ״אלטרנטיבה״ אני מארח את משה תמאם, מנכ״ל חברת התפעול של סמארט וויסט, לשיחה על משבר הפסולת בישראל ועל הדרך להפוך...
הבית שמחזיר לקופים את החיים מאחורי סרטון “חמוד” של קוף ברשת מסתתר סיפור כואב של סחר, ניתוק מהמשפחה, אילוף אכזרי וחיים שאינם מתאימים לחיית בר. אבל יש גם מקום שמציע לקופים האלה הזדמנות אחרת. בפרק 126 של „אלטרנטיבה” אני,...
עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ברבע, אבל הביקוש לתוצרת חקלאית צפוי לזנק ב־50%. המשמעות ברורה: נצטרך לגדל הרבה יותר מזון, מספוא וסיבים- בעולם שבו המים מתייקרים, הקרקע נשחקת ומשבר האקלים הופך כל עונת גידול לפחות...